שבת חתן בעדות אשכנז ובעדות המזרח

שבת חתן - אשכנזים:

שבת חתן בעדות אשכנז נחגגת בשבת שלפני החתונה. עוד בימי בית המקדש נהוג היה שכאשר החתנים היו עוברים בשער מיוחד בשם "שער חתנים", הציבור היה מברך אותם בברכה מיוחדת: "השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות".

כיום נהוג שמשפחת הכלה מגיעה אל בית החתן ומבלה עם משפחתו את השבת בסעודות ובשמחה. בשבת עצמה בבוקר הולכים כולם יחדיו לבית הכנסת. החתן  מקבל כבוד מיוחד ועולה על הבמה במהלך קריאת התורה ומברך ברכה (בדרך כלל, ברכת עליית 'מפטיר'). הציבור המוזמן לטקסים המסורתיים בבית הכנסת, שר יחד עם החתן וגם מברך אותו ואת כלתו תוך כדי שהם משליחים עליו ממתקים.

בחלק מן הקהילות מקבל החתן משימות נוספות במהלך שבת החתן. לפעמים הוא קורא בתורה או בהפטרה, לעיתים הוא קורא דרשה או מזמין את קהל המתפללים לקידוש ולכיבוד. יש לפעמים כלות המצטרפות אל המשפחה שלהן לאירוע שבת חתן, אבל אחרות דווקא נוהגות לחגוג עם חברות שלהן מה שנקרא "שבת כלה" – סוג של חגיגה של בנות שמטרתה להעניק לכלה את ההזדמנות להיפרד מתקופת הרווקות שלה.

מנהג נוסף מורה לחתן והכלה להיפרד לקראת החתונה ולא להיפגש לתקופה של בין שלושה לשבוע ימים  עד שיפגשו שוב מתחת לחופה. כך, על פי המנהג, יתגעגעו החתן והכלה האחד לשנייה ותהיה להם ציפייה גדולה יותר לחתונה עצמה ולחייהם יחד בעתיד.

שבת חתן - עדות המזרח:

בקהילות המזרח נוהגים לציין את שבת החתן (או בשמה המקורי "סבת אל חתאן")  דווקא בשבת שאחרי החתונה ולא בזו שלפניה ולהפוך את השבוע מיום החתונה והלאה לשבוע שלם של חגיגות.

בקהילות המזרח משפחת הכלה מוזמנת להתארח בביתו של החתן.  יש המכנים את שבת החתן בעדות המזרח "שבת ואברהם זקן" בגלל המנהג להוציא בבית הכנסת ספר תורה נוסף ולקרוא ממנו פסוקים העוסקים באברהם אבינו בימי הזקנה שלו והתקופה והצורה בה בחר כלה לבנו.

אחרי קריאת הפסוקים נוהגים לשיר לחתן היורד מהבמה את הברכה: "לך לשלום במקומך, רצה האלוהים את מעשיך, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". אז בדרך כלל מוזמנים כל הנוכחים לסעודה הכוללת (בעיקר אצל המרוקאים) תפריט של דגים, כי יש בהם על פי אמונתם סגולה לפוריות.